Vayedaber

שְׁנֵיהֶם עוֹמְדִין בְּקָלוֹן הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה׃ לָמָּה. שֶׁהָאִשָּׁה דַּרְכָּהּ לָכֵן וְהָאִישׁ אֵין דַּרְכּוֹ לָכֵן. מַעֲשֶׂה בְירִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁעָלָה לְרוֹמִי. אָֽמְרוּ עָלָיו עַל תִּינּוֹק אֶחָד יְרוּשַׁלְמִי שֶׁהָיָה אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רוֹאִי וּקְווּצוֹתָיו מְסוּדָרוֹת לוֹ תַּלְתַּלִּים. וְהוּא עוֹמֵד בְּקָלוֹן. וְהָלַךְ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְבוֹדְקוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפִתְחוֹ נַעֲנֶה רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר לוֹ. מִֽי נָתַ֨ן לִמְשִׁיסָּה יַֽעֲקֹ֛ב וְיִשְׂרָאֵ֥ל לְבוֹזְזִים הֲל֣וֹא יְי. נַעֲנֶה הַתִּינּוֹק וְאָמר לוֹ. ז֤וּ חָטָ֣אנוּ ל֔וֹ וְלֹֽא אָב֤וּ בִדְרָכָיו֙ הָל֔וֹךְ וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּתֽוֹרָתֽוֹ׃ מִיָּד זָֽלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְאָמַר. מֵעִיד אֲנִי עָלַי אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ שֶׁאֵינֵי זָז מִכָּאן עַד שֶׁאֵפְדֶּנּוּ. וּפְדָאוֹ בְמָמוֹן הַרְבֶּה וְשִׁילְּחוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְקָרָא עָלָיו הַפָּסוּק הַזֶּה בְּנֵ֤י צִיּוֹן֙ הַיְקָרִ֔ים וגו'.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שניהן וכו'. טעמא דמתני' מפרש דבכה''ג לעולם האיש קודם שאין דרכו לכך:

אֵי זֶהוּ רַבּוֹ שֶׁלִּימְּדוֹ חָכְמָה. כָּל שֶׁפָּתַח לוֹ תְחִילָּה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. כָּל שֶׁרוֹב תַלְמוּדוֹ מִמֶּנּוּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. כָּל שֶׁהֵאִיר עֵינָיו בְּמִשְׁנָתוֹ. אָתָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר. כָּל שֶׁרוֹב תַלְמוּדוֹ הֵימֶינּוּ. וְלָמָּה לֹא פָתַר לָהּ כְּרִבִּי יוּדָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי וּמַחֲלִיף. רִבִּי לָֽעְזָר קָרַע עַל שֶׁפָּתַח לוֹ תְחִילָּה. 18b שְׁמוּאֵל חָלַץ עַל שֶׁהֵאִיר עֵינָיו בְּמִשְׁנָתוֹ. וּמַה הֵאִיר עֵינָיו בְּמִשְׁנָתוֹ. אָמר רִבִּי יוּסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מַפְתֵּחַ אֶחָד יוֹרֵד לְאַמַּת בֵּית הַשֶּׁיחִי וְאֶחָד פּוֹתֵחַ כֵּיוֻן׃ וּמַה אֶחָד יוֹרֵד לְאַמַּת בֵּית הַשֶּׁיחִי. שֶׁהָיָה שׁוֹחֵחַ אַמָּה עַד שֶׁלֹּא יִפָּתֵחַ. רִבִּי חֲנַנְיָה הֲוָה מִיסְתַּמֵּיךְ בְּרִבִּי חִייָה בַּר בָּא דְצִיפֹּרִין. חֲמָא כָל עַמָּא פָרְיֵי. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה כָל עַמָּא פָרְיֵי. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי יוֹחָנָן יְתִיב דְּרִישׁ בְּבֵית מִדְרְשָׁא דְרִבִּי בְנַייָה וְכָל עַמָּא פָרְיֵי מִישְׁמְעִינֵיהּ. אֲמַר. בְּרִיךְ רַחֲמַנַא דַחֲמִי לִי פֵירִין עַד דַּאֲנָא בְחַיִּים. וְכָל אֲגַדְתְּא פְּשָׁטִית לֵיהּ חוּץ מִמִּשְׁלֵי וְקוֹהֶלֶת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

פריי. שהיו הכל רצין ואמרו לו שרוצים לשמוע דרשה דר' יוחנן שיושב ודורש בביהמ''ד של ר' בנאה ואמר ברוך המקום שזכיתי לראות בחיי מה שעשיתי פירות עם תלמודי ומייתי לה משום דקאמר באלו מציאות שר' יוחנן קרע כל בגדי שבת שלו על ר' חנינא כשנפטר ור' יוחנן נמי ס''ל דלא בעינן רוב תלמודו ממנו כדאמר דלא פשיט ליה אלא כל אגדתא והכי אמר בהדיא שם:

איזהו רבו וכו'. תוספתא היא בפ''ב דב''מ וכן גרסינן להא שם בסוף הפרק:

ולמה לא פתר לה כר' יהודה. ולימא סתם הלכה כר' יהודה ומשני משום דאית מחליף דר' יוסי לדר' יהודה והלכך נקט ליה בהדיא כן:

קרע. על רבו שפתח בתחילה דס''ל כר''מ:

שמואל חלץ. בכתף על אחד שהאיר עיניו במשנתו אפי' אחת כדמפרש שפירש לו משנה דתמיד שתי מפתחות היו לו אחת וכו' דס''ל כר' יוסי והכי אמר בהדיא שם:

משנה: כֹּהֵן קוֹדֵם לְלֵוִי לֵוִי לְיִשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּמַמְזֵר לְנָתִין וְנָתִין לְגֵר וְגֵר לְעֶבֶד מְשׁוחְרָר. אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁכּוּלָּן שָׁוִין. אֲבָל אִם הָיָה מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם וְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ. דכתיב יקרה היא מפנינים יקרה היא מבהן גדול שנכנס לפני ולפנים:

וגר לעבד משוחרר. זה לא היה בכלל ארור וזה היה בכלל ארור:

נתין לגר. זה גדל עמנו בקדושה וזה לא גדל עמנו בקדושה:

ממזר לנתין. זה בא מטיפה כשירה וזה בא מטיפה פסולה:

ישראל לממזר. האי מיוחס והאי לאו מיוחס:

לוי קודם לישראל. שנאמר בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי מתוך בני ישראל:

מתני' כהן קודם ללוי. שנאמר בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים:

הלכה: כֹּהֵן קוֹדֵם לְלֵוִי לֵוִי לְיִשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר כול'. חָכָם קוֹדֵם לַמֶּלֶךְ. מֶלֶךְ קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל. כֹּהֵן גָּדוֹל קוֹדֵם לְנָבִיא. נָבִיא קוֹדֵם לִמְשׁוֹחַ מִלְחָמָה. מְשׁוֹחַ מִלְחָמָה קוֹדֵם לְרֹאשׁ מִשְׂמָר. רֹאשׁ מִשְׂמָר קוֹדֵם לְבֵית אָב. בֵּית אָב קוֹדֵם לְמַרְכֹל. וְהַמַּרְכֹּל קוֹדֵם לְגִיזְבָּר. גִּיזְבָּר קוֹדֵם לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. כֹּהֵן הֶדְיוֹט קוֹדְם לְלֵוִי. לֵוִי לְיִשְׂרָאֵל. יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר. מַמְזֵר לְנָתִין. נָתִין לְגֵר. גֵּר לְעֶבֶד מְשׁוּחְרָר. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁכּוּלָּן שָׁוִין. אֲבָל אִם הָיָה מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם וְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ. מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

למרכל. אמר כולו שהוא ממונה על הגזברים:

גמ' חכם קודם למלך וכו'. כל זה הוא בתוספתא פרק ב' דמכילתין:

חָכָם קוֹדֵם לַמֶּלֶךְ. חָכָם שֶׁמֵּת אֵין לָנוּ כְיוֹצֵא בוֹ. מֶלֶךְ שֶׁמֵּת כָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִין לַמַּלְכוּת.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל אוֹתָן אַרְבְּעִים יוֹם שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בָהָר הָיָה לָמֵד תּוֹרָה וּמְשַׁכְּחָהּ. וּבְסוֹף נִיתְּנָה לוֹ בְמַתָּנָה. כָּל כָּךְ לָמָּה. בִּשְׁבִיל לְהַחֲזִיר אֶת הַטִּיפְּשִׁים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

להחזיר את הטיפשים. ששוכחין מה שלומדים שלא יאמרו מה לנו לייגע בחנם והתשובה ממשה שהיה חוזר ולומד אף שהיה משכח עד לבסוף שניתן לו במתנה:

כל כך למה. מפני מה לא ניתנה לו בתחילה במתנה:

כַּד דְּמַךְ רִבִּי סִימוֹן בַּר זְבִיד אָעַל רִבִּי הִילַי וְאַפְטַר עֲלוֹי. כִּ֤י יֵ֣שׁ לַכֶּ֣סֶף מוֹצָ֑א וגו' בַּ֭רְזֶל מֵֽעָפָ֣ר יָֻקּ֑ח וגו'. אֵילּוּ אִם אָֽבְדוּ יִשׁ לָנוּ חֲלִיפִּין. אֲבָל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמֵּת מִי מֵבִיא לָנוּ כְיוֹצֵא בוֹ. וְֽ֖הַחָכְמָה מֵאַיִין תִּימָּצֵא וגו'. וְֽ֖נֶעֶלְמָה מֵֽעֵינֵ֣י כָל חָ֑י וגו'. אָמַר רִבִּי לֵוִי. מָה אִם אֲחֵי יוֹסֵף עַל שֶׁמָּֽצְאוּ מְצִיאָה יָצָא לִיבָּם. דִּכְתִיב וַיֵּצֵ֣א לִבָּ֗ם. אָנוּ שֶׁאָבַדְנוּ רִבִּי סִימוֹן בַּר זְבִיד עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

מֶלֶךְ קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל. דִּכְתִיב וְהִרְכַּבְתֶּם֙ אֶת שְׁלֹמֹ֣ה בְנִ֔י וגו'. כֹּהֵן גָּדוֹל לְנָבִיא. דִּכְתְיב וּמָשַׁ֣ח אֹת֣וֹ שָׁ֠ם צָד֨וֹק הַכֹּהֵ֜ן וְנָתָ֧ן הַנָּבִ֛יא לְמֶ֖לֶךְ. הִקְדִּים צָדוֹק לְנָתָן. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. נָבִיא מְכַפֵּת יָדָיו וָרַגְלָיו וְיוֹשֵׁב לוֹ בִפְנֵי כֹהֵן גָּדוֹל. וּמַה טַעֲמֵיהּ. שְֽׁמַֽע נָ֞א יְהוֹשֻׁ֣עַ ׀ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֗וֹל אַתָּה֙ וְרֵיעֶיךָ הַיּוֹשְׁבִים לְפָנֶ֔יךָ. יָכוֹל יְהוּ הֶדְיוֹטוֹת. תַּלְמַוּד לוֹמַר כִּֽי אַנְשֵׁ֥י מוֹפֵת֭ הֵ֑מָּה. וְאֵין מוֹפֵת אֶלָּא נְבוּאָה. הֵיךְ מַה דְתֵימַר וְנָתַ֥ן אֵלֶי֛ךָ א֖וֹת א֥וֹ מוֹפֵֽת׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מכפת. כלומר יושב בענוה לפני כ''ג כאלו ידיו ורגליו כפותין הן:

והרכבתם את שלמה בני. ציוה להם שירכיבו אותו בחשיבות וצדוק הכהן וכו' היו הולכין ברגליהם ועוד דבהאי קרא כתיב שאמר לצדוק הכהן ולנתן הנביא קחו עמכם מעבדי אדוניכם אלמא מלך חשוב מכולן:

רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. רֹאשׁ וְזָקֵן זָקֵן קוֹדֵם. שֶׁאֵינוֹ רֹאשׁ אִם אֵינוֹ זָקֵן. מַה טַעֲמֵהּ. אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים הַיּוֹם֙ כּוּלְּכֶם וגו'. וּכְתִיב. וַיֶּֽאֱסֹ֧ף יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁכֶ֑מָה. מֹשֶׁה הִקְדִּים רָאשִׁים לִזְקֵינִים. יְהוֹשֻׁעַ הִקְדִּים זְקֵינִים לָרָאשִׁים. מֹשֶׁה עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ הַכֹּל תַּלְמִידָיו הִקְדִּים רָאשִׁים לִזְקֵינִים. יְהוֹשֻׁעַ עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הָיוּ הַכֹּל תַּלְמִידָיו הִקְדִּים זְקֵינִים לָרָאשִׁים. מֹשֶׁה עַל שֶׁלֹּא צָרַךְ לָהֶם בְּכִיבּוּשׁ הָאָרֶץ הִקְדִּים רָאשִׁים לִזְקֵינִים. יְהוֹשֻׁעַ עַל יְדֵי שֶׁצָּרַךְ לָהֶם בְּכִיבּוּשׁ הָאָרֶץ הִקְדִּים זְקֵינִים לָרָאשִׁים. מֹשֶׁה עַל יְדֵי שֶׁלֹּא נִתְיַיגֵּעַ בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הִקְדִּים רָאשִׁים לִזְקֵנִים. יְהוֹשֻׁעַ עַל יְדֵי שֶׁנִּתְיַיגֵּעַ בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הִקְדִּים זְקֵנִים לָרָאשִׁים. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי. מֹשֶׁה עַל יְדֵי שֶׁצָּפָה בְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְהִסְתַּבֵּר בַּמַּלְכִיּוֹת וְרָאשֵׁיהֶן עוֹמְדִין עַל גַּבֵּיהֶן הִקְדִּים רָאשִׁים לִזְקֵינִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

להיסתכר. להסתגר ולהיות נמסרין ביד המלכיו' וראשיהן עומדין להשתדל עליהן לפיכך הקדימן שאם אין ראשי' משתדלין לפייס את המלכות אין כח ביד הזקינים ללמוד תורה:

יהושע ע''י שנתייגע. הרבה בתורה כדכתיב לא ימוש מתוך האהל ונתייגע עמהם בת''ת והיו תמיד לפניו לפיכך הקדימן לפני הראשים:

על ידי שלא נתייגע בתורה. שלא היה צריך לו להתייגע כ''כ שלמד מפי הגבורה וניתנה לו במתנה שלא לשכחה כדאמרינן לעיל וכן לא נתייגע הרבה בת''ת עמהם כדאמרי' בעירובין סדר המשנה כך היה וכו' ולא אמר אלא פעם אחד לפני הזקינים:

יהושע ע''י שהיה צריך להם. לסייע אותו בכיבוש הארן ונחלקה על פיהם הקדים זקינים לראשים:

משה על וכו'. כמו דבר אחר הוא:

מה טעמא אתם נצבים היום וגו'. כלומר הרי אנו רואין במשה שהקדים ראשים לזקינים וכתיב ביהושע ויאסוף יהושע את כל ישראל שכמה ויקרא לזקני ישראל ולראשיו וגו' הרי שהקדים זקינים לראשים ומ''ט אלא משה ע''י שהיו הכל תלמידיו ואפי' החכמים שבהם הקדים ראשים לזקינים כלומר הראשים מן החכמים ואח''כ שאר הזקינים ויהושע שלא היו הכל תלמידיו והיו החכמים חשובים אצלו הקדים אותם לפני הראשי' שלא היו חכמים כל כך:

ראש. ואינו חכם וזקן זהו שקנה חכמה הזקן קודם לפי שאינו ראש אם אינו זקן כדלקמן:

נָבִיא קוֹדֵם לִמְשׁוֹחַ מִלְחָמָה. מְשׁוֹחַ מִלְחָמָה קוֹדֵם לְרֹאשׁ מִשְׂמָר. רֹאשׁ מִשְׂמָר קוֹדֵם לְרֹאשׁ בֵּית אָב. רֹאשׁ בֵּית אָב קוֹדֵם לְמַרְכֹל. וְהַמַּרְכֹּל קוֹדֵם לְגִיזְבָּר. גִּיזְבָּר קוֹדֵם לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. כֹּהֵן קוֹדֵם לְלֵוִי. לֵוִי לְיִשְׂרָאֵל. (וְיִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר.) לֹא הוּא לֵוִי הוּא. אָמַר רִבִּי אָבוּן. בִּשְׁעַת הַדּוּכָן שָׁנוּ. אָמַר רִבִּי אָבוּן. 19a גֵּר וּמְשׁוּמָּד מְשׁוּמָּד קוֹדֵם מִפְּנֵי מַעֲשֶׁה שֶׁאִירַע. מִפְּנֵי מַה הַכֹל רָצִין אַחַר הַגִּיוֹרֶת וְאֵין הַכֹּל רָצִין אַחַר מְשׁוּחְרֶרֶת. שֶׁהַגִּיוֹרֶת בְּחֶזְקַת מִשְׁתַּמֶּרֶת וּמְשׁוּחְרֶרֶת בְּחֶזְקַת הֶבְקֵר. וּמִפְּנֵי מַה הַכֹּל רָצִין אַחַר הָעַכְבָּר. מִפְּנֵי שֶׁעִסְקוֹ רַע עִם הַבִּרְיוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אַל תַּאֲמִין בְּעֶבֶד עַד שִׁשָּׁה עָשָׂר דוֹר. בָּ֣א יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן נְ֠תַנְיָה בֶּן אֱלִ֨ישָׁמָ֝ע מִזֶּ֣רַע הַמְּלוּכָ֗ה וַיַּכֶּה אֶת גְּדַלְיָה֖וּ בַּמִּצְפָּה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

בא ישמעאל בן נתניה וגו'. ומשפחתו היה מזרע עבד שנשתחרר:

אחר העכבר. להרגו מפני שעסקו רע עם הבריות לפי שמשחיתים ומכלין את הכל ואפי' דבר שאין בהם הנאה כמו מלבושים וכיוצא:

בחזקת המשתמרת. מן הזנות ומשוחררת בחזקת הפקר היתה:

אחר הגיורת. להשיאנה ואין רוצין במשוחרר' כל כך:

גר ומומר לעכו''ם מומר קודם. כלומר אם באו לפניו גר להתגייר ומומר לעכו''ם לחזור בו תטפל עם המומר קודם ואל תדחה אותו מפני מעשה שאירע וזהו שישראל מומר היה ובא לפני ר' יהושע בן פרחיה להחזירו בתשובה כדאמרינן באגדת חלק לא כריב''פ שדחאו בשתי ידים וחזי מה עלתה בו והלכך אל תדחה את המומר מלפני הגר אלא תקרבהו מקודם לו:

לא הוא לוי לא הוא ישראל גרסינן. וכן הוא בפ''ז דנזיר סוף הלכה א' דתנינן התם גבי מת מצוה לוי וישראל שמצאו מת מצוה יטמא ישראל ואל יטמא לוי ופריך ולא הוא לוי הוא ישראל דהא לענין טומאה שניהם שוין בה ומשני התם ר' אבון בשעת הדוכן שנינו בשעה שהלוים עומדין על הדוכן ואומרים שיר והלכך יטמא ישראל ואל יתבטל הלוי מן השיר ואיידי דתנינן הכא דלוי קודם לישראל במעלה נקט לה נמי להא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source